על 'צברים' וסגנון ה'דוגרי' בסביבה רב-תרבותית

כשעובדים בסביבה רב-תרבותית, חשוב לזכור שייתכן ולאנשים איתם אתה עובד נקודת מבט שונה ותפיסות שונות לגבי מהי התנהלות מקצועית, איך נכון (או לא) להעביר מסרים, לתת משוב, לנהל ויכוח וכיו'ב.

סגנון התקשורת שלנו הצברים ישיר, דוגרי, לעיתים מחוספס, ולעיתים ללא כוונה, אנו נותנים פקודות. חשוב להחצין דווקא את ה'רכות הפנימית' שיש בנו.

חשוב להבין שהאופן בו אנו תופסים את עצמינו אינו בהכרח איך שאחרים רואים אותנו. ג'ואל ליידן מירחון TIME כתב:

"Israelis have perceptions of time, space and values that are completely different from those of North Americans. Israelis see Americans as artificial and square, when they are actually just showing respect. Americans think Israelis are arrogant, rude and pushy, when in reality they are being direct and honest."

למשל: כאשר ישראלי אומר: "אתה טועה" או "אני לא מסכים" הוא מתכוון בוא נדבר על זה, בוא נדון על כך. האמריקאי

סביר להניח, ייעלב ויחשוב שהישראלי מדבר אליו בגסות וכן ייתכן וישמע: "בכלל לא אכפת לו מה דעתי. ומי הוא שיגיד לי שאני טועה...".

1. אז מה ניתן לעשות?

2. (1) בראש ובראשונה להיות מודעים לכך

3. (2) לעדן ולרכך את הסגנון הישיר שלנו - סגנון ה'דוגרי'

4. (3) להמעיט ב'פקודות' ולשון ציווי (נטייה הקיימת אצלינו הישראלים, כי הרי כולנו בוגרי צבא הגנה לישראל...)

5. (4) להשתמש במילים כמו: would, could ולהימנע משימוש במילים כמו: must, have to .

לקריאה נוספת:

http://progressiveisrael.org/implications-of-israels-dugri-communications-style http://www.maavarim.biz/workculture.html